משרד עורכת הדין ליאת שושן ברק עוסק בדיני עבודה באופן בלעדי

בעלת המשרד, עורכת הדין ליאת שושן ברק, מומחית במשפט העבודה הישראלי ועוסקת בתחום הזה, מאז הוסמכה לעריכת דין לפני 13 שנים. עם השנים צברה עורכת הדין שושן ברק ידע וניסיון רבים במתן ייעוץ וייצוג משפטי בתחום. עורכת הדין שושן ברק פיתחה את המומחיות בתחום בין היתר בכך שייצגה לאורך השנים את כל הצדדים ביחסי העבודה – עובדים, ארגוני עובדים ומעסיקים הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.

עורכת הדין שושן ברק שירתה בצבא הגנה לישראל כקצינת ת"ש. עורכת הדין שושן ברק הינה בוגרת אוניברסיטת תל אביב בתואר ראשון ושני במשפטים, והתמחתה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז תל אביב.

מאז הסמכתה ב2007 ועד היום עוסקת עורכת הדין שושן ברק בדיני עבודה כעיסוק בלעדי, באהבה ובסקרנות לתחום. עורכת הדין שושן ברק שימשה יועצת משפטית של אורגד אחזקות (קבוצת חברות המעסיקה 8,000 עובדים), ושם למעשה התנסתה במתן ייעוץ שוטף למנהלים. כן שימשה כעורכת דין במשרד אריאל שמר ושות', משרד ותיק ומוביל בדיני עבודה, המייצג עשרות שנים גופים גדולים, ארגוני עובדים וקבוצות גדולות של עובדים במשק. שם צברה ניסיון בליטיגציה בתיקים בבתי הדין לעבודה ובערעורים בבית הדין הארצי ועסקה בייצוג בתיקים פורצי דרך.  כן שימשה כמנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות' המתמחה בייצוג רשויות מקומיות ושם התנסתה באופי המיוחד של יחסי העבודה ברשויות המקומיות ובסוגיות הייחודיות להעסקה זו.

משפט העבודה בישראל הינו תחום דינמי ומתפתח

העיסוק באופן בלעדי רק בתחום דיני העבודה הינו ערך מוסף וייחודי למשרדינו בייחוד בעידן של היום, בו ההתפתחויות הטכנולוגיות והתעסוקתיות הביאו לשינויים ותמורות בתחום משפט העבודה חדשות לבקרים ויש צורך באיש מקצוע בעל המידע והידע העדכניים והייחודיים בתחום. במשרדנו מקפידים להתעדכן בחדשות ובעדכונים בתחום וכך קהל לקוחותינו מקבל את המידע המעודכן והמשרד מסייע ביישומו ובהטמעתו במקום העבודה.

סוגיות בולטות במשרד

עורכת הדין שושן ברק עוסקת בסוגיות פורצות דרך בתחום משפט העבודה ובין היתר ייצגה ומייצגת את ארגון הגננות המחנכות במאבקו לקידום זכויות הגננות ותנאי העסקתן. כן עורכת הדין שושן ברק מייצגת, ביחד עם עורכת הדין אורטל וינמן בתובענה ייצוגית כנגד רנואר בגין קיפוח עובדיה בין היתר בחישוב גמול השעות הנוספות. בנוסף משרדנו ייצג גם את הזוכה בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שניתן בשנת 2019 וקבע חד משמעית כי רישומים פנימיים שנעשו על ידי פסיכולוג בטיפול פסיכולוגי של עובדת שתבעה את המעסיק חוסים תחת חיסיון ולא יימסרו במסגרת הליך גילוי המסמכים למעסיק הנתבע. מדובר בפסק דין משמעותי שקבע גבולות באשר ליכולת של המעסיק הנתבע בגין מעשי הטרדה מינית והתעמרות בעובדת, לקבל מידע פרטי על העובדת ולמעשה סימן את הניסיון לקבל מידע אודותיה כניסיון פסול, המפקיע את פרטיותה ולא נועד אלא להרתיעה ולהתישה בהליך התביעה.